מזונות אישה

A law book with a gavel - Family law

 השימוש במשפט העברי במשפטה של מדינת ישראל

המשפט הישראלי שואב רעיונות ויסודות ממערכות משפט רבות, לדוגמא מערכות המשפט של העות'מאניים והבריטים, ששלטו בארץ לפני קום המדינה. באופן די ייחודי, מערכת המשפט הישראלית נשענת גם על מערכת משפט עתיקת יומין, הלא היא- מערכת המשפט העברי. בפועל, למרות חקיקתו של חוק יסודות המשפט המורה על פנייה למקורות המשפט העברי בעת לקונות כאלו ואחרות, השימוש במשפט העברי נעשה בעיקרו בדיני אישות. בבסיסם ניצבים כמובן דיני הנישואין ככלל ועניין מזונות האישה כפרט.

מזונות אישה לפני ואחר גירושין

לכל אורך תקופת הנישואין, הבעל חייב לזון את אשתו, דהיינו לשלם את מזונותיה ולדאוג לה לצרכים בסיסיים. חיוב זה מכונה 'מזונות אישה', ומקורו בפסוק 'שארה כסותה ועונתה לא יגרע':
שארה – מזונות. כסותה – ביגוד. עונתה – קיום יחסים.
העניין נעשה שונה ברגע בנו נפרדות דרכי הבעל והאישה, וכעת הבעל לכאורה אינו מחויב יותר במזונות אשתו לשעבר, אלא במזונות ילדים משותפים שהיו להם מתחת גיל 18 (במרבית המקרים). למעשה, הגירושין אינם סותמים את הגולל על תשלום מזונות אישה מאת הבעל. סעיף 2 (א) לתיקון החוק לדיני משפחה קובע כי 'אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו', כלומר- ייתכנו נסיבות מסוימות בגינן כן יתחייב הבעל במזונות אשתו ('הוראות הדין האישי' כאמור בחוק). לצורך גיבוש נסיבות אלו, על האישה לפנות לעורך דין המומחה בדיני משפחה, ולהגיש תביעה לבית הדין. פסק הדין שיינתן יהווה ההוראה המנחה באשר למתן מזונות אישה, ככל שהנסיבות בגינן ניתנו המזונות (כגון פוטנציאל מצב כספי של בני הזוג) לא השתנו. במקרה בו הבעל מחוסר עבודה ואין לו כל יכולת לעבוד, לא יינתן פסק דין כנגדו, ואילו האישה תוכל לפנות לביטוח לאומי לקבלת המזונות המגיעים לה.

כללים והגדרות נוספות

ככלל, גובה המזונות אותן תקבל האישה מאת הבעל אינו קבוע, והינו אינדיבידואלי לכל מקרה. העניין נתון לשיקול הדעת של הדיינים, ולרוב ייקבע בהתאם לרמת ואורח החיים שהגבר והאישה התרגלו אליהם. כלל ידוע בעניין מזונות אישה מורה כי 'עולה ואינה יורדת עמו', המבהיר כי הבעל מתחייב במזונות לאשתו לפי דרך רמת החיים בה הוא מתנהל, או זו שבאופן פוטנציאלי הוא יכול להתנהל לפיה ('עולה עמו'), ואילו אם רמת החיים שלו נמוכה מכפי שהייתה רגילה האישה בבית אביה, אסור לבעל להוריד את רמת החיים שלה לשלו ('ואינה יורדת עמו').